במשך שנות ילדותו, קספר דויד פרידריך הושפע לא רק מהחינוך הדתי שקיבל אלא גם מאירועים דרמטיים בחייו כמו מות אימו סופי דורתיה בצ'לי (Sophie Dorothea Bechly). בזמן מות אמו פרידריך הקטן היה אך ורק כבן שבע שנים בלבד (שנת 1781). מוות שרר בחיוו של פרידריך שוב, כאשר מת אחיו (שהיה הקרוב ביותר מבחינה בין אישית לקספר) מטביעה באגם קפוא בזמן החודשים הקרים. בהחלט ייתכן כי אחיו של קספר, יוהאן כריסטופר (Johann Christoffer), ניסה להציל אותו מטביעה באגם כשלבסוף טבע הוא עצמו (קספר דויד פרידריך היה עצמו נוכח בזירת האירוע בזמן שהתרחש), דבר שמחוזק גם על ידי העדויות שהרגיש קספר אשמה במהלך שנות ילדותו. המוות פגש את קספר שוב בשנת 1782 בזמן שאחותו אליזבת, בת לאותם ההורים, נפטרה גם היא. כך קרה שוב בפעם הרביעית, כשאחותו מריה נפטרה ממחלה שבאותה התקופה הייתה חשוכת מרפא והיא מחלת טיפוס הבהרות. בדידות מסוימת ואף אפילו דיכאוניות יכולה להתבטא פעמים רבות, ויכולה להיות מוסברת, על פי מקורות מסוימים, כלוואי מאירועים אלו שקרו לו בעברו. קיימת סתירה מסוימת בין אופיו לבין סגנון הכתיבה שלו שהשתמר במכתבים ובמסמכים עד ימינו אנו, המביעים מעין חוש הומור ייחודי לו עצמו.
כפוף ל cc-by-sa
מילים קשורות:
קספר דויד פרידריך, Caspar David Friedrich, ציור, קספר