אודות

קלימט נולד בבאומגרטן שליד וינה, השני מבין שבעת ילדיהם של הוריו, ארנסט ואנה קלימט. אביו היה חרט במקצועו. בין השנים 1876-1882, למד קלימט במדרשה לאמנות בווינה (Kunstgewerbeschule) אצל פרדיננד לאופנברג והכשיר עצמו בתחום האמנות, בדגש על עיטור מבני ציבור. בשנת 1879 עבד אצל הצייר הנס מקרט. בשנים 1883-1892 פעל ביחד עם אחיו ארנסט קלימט ועם פרנץ מאטש במסגרת «חבורת האמנים« (Künstlerkompagnie), אשר יצרה בין השאר את ציורי הקיר במוזיאון לתולדות האמנות בווינה ואת עיצוב הפנים של בניין התיאטרון הממלכתי (ה-Burgtheater) בעיר. הקשר עם מאטש עלה על שרטון לאחר שהצעתם לציורי התקרה באוניברסיטת וינה לא זכתה להתחבב על הציבור.

בשנת 1897 נמנה עם מייסדי תנועת הזצסיון הווינאי והיה לנשיאה הראשון עד לשנת 1899. לציורו «פילוסופיה« הוענקה מדליית זהב ביריד העולמי הנודע של שנת 1900 בפריז, אבל האוניברסיטה של וינה סירבה לתלות אותו באחד מאולמיה כציור המייצג את הפקולטה לפילוסופיה. בשנת 1902 יצר ציור קיר שנושאו הוא בטהובן בבניין הזצסיון בווינה. בשנת 1905 פרש מהזצסיון ביחד עם קבוצת אמנים אחרים, בהם קרל מול, וציוריו הוסרו מבניין הזצסיון. בשנת 1907 יצר לראשונה קשר עם הצייר אגון שילה. בשנים 1909-1911 נסע לפריז וכן השתתף בביאנלה של ונציה. בשנת 1916 השתתף בתערוכה של «איגוד האמנים האוסטרים« בברלין ביחד עם שילה ואוסקר קוקושקה. קלימט היה חברם הטוב של מייסדי הסדנאות הווינאיות, יוזף הופמן וקולומן מוזר.

אף שלא נישא מעולם, היו לקלימט קשרים רומנטיים וארוטיים עם נשים רבות, בהן אלמה מאהלר-ורפל. בנו החזיק באחד מאוספי ציוריו הגדולים ביותר.

ב-6 בפברואר 1918 מת משבץ מוחי, ונקבר בבית הקברות ברובע Hietzig בווינה.