אודות

לאחר שנה בסדנתו של גירלנדיו, שם התנסה באמנות הפרסקו, עבר ללמוד בגן הפיסול אותו הקים לורנצו דה מדיצ¶י וכתוצאה מכך הפך לבן חסותו וגר בארמונו. בתקופת שהותו בארמון נחשף למיטב המשוררים והפילוסופים של תקופתו ולמד על התרבות היוונית והרומית מפי האקדמיה האפלטונית, שנהגה להיפגש בארמון מדיצ¶י. עם פטירתו של לורנצו בשנת 1492 עזב מיכלאנג¶לו את הארמון אך שמר אמונים לבית מדיצ¶י לאורך כל חייו.

את שתי יצירות הפיסול הראשונות שלו השלים בטרם מלאו לו 16 שנים. האחת היא תבליט של המדונה אשר מניקה את ישו התינוק והשנייה, תבליט של קרב הקנטאורים. מיכלאנג¶לו לעולם לא מכר את יצירותיו הראשונות ודאג לכך שתמיד יהיו תלויות על קירות ביתו.

בהיותו בן 21 הגיע לרומא, שם יצר את פסליו הראשונים. אחד המפורסמים שבהם נקרא «פייטה« (רחמים), פסל המדונה המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. ייחודו של הפסל הוא באנטומיה המדויקת שהפגין בפיסולו של ישו ובמבטה המהורהר של המדונה. לאחר שהונח הפסל במקומו שמע מיכלאנג¶לו אנשים מדברים על כך שכריסטופורו סולארי פיסל את הפייטה. מתוך זעם הוא חרט על הפסל את המשפט «Michel Angelus Bonarotus Florent Facubat« (מיכלאנגלו בואונרוטי מפירנצה פיסלו). לאחר מכן נשבע כי לעולם לא יחתום על אף אחת מיצירותיו ואכן, ה«פייטה« היא יצירתו החתומה היחידה של מיכלאנג¶לו. באותן שנים פיסל גם את «בקכוס«, אל הפריון והיין. יש הטוענים כי דמותו השאננה והמעט מתנשאת של בקכוס באה לבקר את הלך הרוח המסוכן של רומא באותה העת.